לעודף אינפורמציה יש השפעה הרסנית, במיוחד כשהיא מתייחסת למופע עם תנודתיות גבוהה.
אנחנו מרגישים פינוי לנקוט פעולה על רקע שינוי שנצפה, אפילו שהוא רק "רעש", כלומר אינפורמציה לא משמעותית.
מבחינה רגשית, אנחנו לא ערוכים להבחין בין ידע חשוב לרעשי רקע ואנו עלולים לבצע פעולות שגויות בתיק המניות שלנו ולפגוע בביצועי התיק.
ניסים טאלב, בספרו "תעתועי האקראיות" מראה מה קורה למשקיע בשוק המניות שבודק את תיק ההשקעות שלו בתדירות גבוהה מדי.
תיק המורכב מ85% מניות לפחות ייהנה מתשואה חיובית ב19 מכל 20 שנה בממוצע. במקרה שבו לא נגעתם בתיק שלכם במשך כל התקופה הזו.
התמונה משתנה אצל משקיעים שבודקים את התיק שלהם לעיתים קרובות.
פול אנדרסן ערך סדרת ניסויים שהראו שעודף חדשות אינו מוביל בהכרח ליתרון בהשקעות. הוא לקח כל פעם שתי קבוצות של סטודנטים – קבוצה אחת קיבלה גישה רק לשערי המניות, וקבוצה שנייה קיבלה גישה גם לזרם בלתי פוסק של חדשות ופרשנויות כלכליות שהסבירו את השינויים בשערי המניות.
שתי הקבוצות הורשו לבצע שינויים בתיקי ההשקעות שקיבלו.
הקבוצה שקיבלה גישה רק לשערי המניות השיגה ביצועים עודפים על הקבוצה שהייתה מוזנת כל הזמן בחדשות ומידע בלתי פוסק.
יש לכך 2 סיבות עיקריות:
הראשונה והעיקרית – אלו שקיבלו הרבה מידע נטו לבצע יותר פעולות בתיק, ופעילות יתר בשוק המניות כבר הוכיחה בעשרות מחקרים שהיא משמידה ביעילות את ערך התיק
פרשנות מוגזמת – החדשות שליוו ירידת ערך של מניה יצרו תחושה שהגרוע מכל עוד לפניה, ולהיפך – חדשות טובות שליוו עלייה בערך של מניה נתנו תחושה שהשמים הם הגבול.
