Facebook
WhatsApp
מאחורי הקלעים של הניסוי המפורסם בעולם
בואו נתחיל מהמשפט שהכי הרבה אנשים אוהבים להגיד כשהם רוצים לנחם את עצמם על חשבון בנק ריק: "אין לנו כסף, אבל זה רק בגלל שהוא בכל מקרה לא היה הופך אותנו למאושרים יותר".
נכון משפט קלאסי?
במשך עשרות שנים, אנשים – כולל פסיכולוגים ויועצים פיננסיים – החזיקו ב"הוכחה מדעית" חותכת למשפט הזה. ההוכחה הזו נולדה בשנת 2010, במחקר שהפך לאחד המצוטטים ביותר בהיסטוריה של האקדמיה.
את המחקר הזה הובילו שני ענקים מאוניברסיטת פרינסטון: פרופ' דניאל כהנמן (הישראלי שזכה בפרס נובל לכלכלה ואבי הכלכלה ההתנהגותית) ופרופ' אנגוס דיטון (אף הוא חתן פרס נובל לכלכלה).
כהנמן ודיטון אספו נתונים מלמעלה מ-450,000 אמריקאים, מתוך יותר מ-450 אלף תשובות לסקר הרווחה היומי של גאלופ (Gallup-Healthways Well-Being Index) שנאספו בשנים 2008-2009, והם עשו הבחנה קריטית שעשויה להישמע לכם סמנטית, אבל היא משנה את הכל.
הם חילקו את המושג "אושר" לשני סוגים:
התוצאה שהם מצאו הכתה גלים בכל העולם:
הסוג הראשון, "הערכת החיים", המשיך לעלות ככל שההכנסה עלתה. אנשים עשירים יותר העריכו את חייהם כטובים יותר בצורה עקבית. אבל הסוג השני, הרווחה הרגשית היומיומית – כלומר איך שאתם מרגישים ביום-יום שלכם – השתטח ברמת הכנסה של בערך 75,000$ בשנה (כשהם עצמם ציינו שההשתטחות מתרחשת אי-שם בטווח שבין 60,000$ ל-90,000$, ו-75,000$ הוא פשוט האמצע של הטווח הזה. בערך 100,000-110,000$ בכוח קנייה של היום, תלוי באיזו שיטת הצמדה למדד משתמשים, אבל הסדר גודל ברור).
החוקרים טענו שברגע שמשפחה מגיעה לרף הזה, הצרכים הבסיסיים שלה מכוסים: יש להם אוכל איכותי, קורת גג בטוחה, ביטוח בריאות, ויכולת לצאת מדי פעם לבלות. מעבר לנקודה הזו, תוספת של עוד 10,000$ או אפילו עוד 100,000$ לא תפחית את כמות הלחץ, העצב או הדאגה היומיומיים שלכם.
כותרות העיתונים זעקו: "המדע קבע: כסף לא קונה אושר מעבר ל-75,000$". אנשים השתמשו בזה כדי להגיד לעצמם "אין טעם להתאמץ יותר, אין טעם לשאוף ליותר".
אגב, המספר הזה לא נשאר תיאורטי – ב-2015 דן פרייס, מייסד חברת סליקת האשראי Gravity Payments, קרא על המחקר והחליט להעלות את המשכורת המינימלית בחברה שלו ל-70,000$ בשנה, ואפילו קיצץ את המשכורת שלו כדי לממן את זה. הצעד הפך אותו לזמן מה לסמל של "מנהיגות מוסרית" – עד שכמה שנים אחר כך הוא התפטר בעקבות האשמות על התנהגות פוגענית כלפי נשים, אבל זה כבר סיפור אחר.
עוד חשוב לציין כי המחקר של כהנמן ודיטון לא היה מנותק מהקשר רחב יותר.
עוד לפני 2010, כלכלן בשם ריצ'רד איסטרלין זיהה תופעה דומה שנקראת "פרדוקס איסטרלין": בתוך מדינה נתונה, אנשים עשירים יותר תמיד מדווחים שהם מאושרים יותר מעניים יותר. אבל כשמשווים בין מדינות לאורך זמן, מדינה שהתעשרה משמעותית – למשל ארה"ב, גרמניה או יפן – לא בהכרח דיווחה על עלייה מקבילה ברמת האושר הממוצעת של האזרחים שלה.
מחקרים עדכניים יותר, על נתוני Gallup World Poll מ-150 מדינות בין 2009 ל-2019, מצאו שהפרדוקס הזה עדיין מחזיק בעיקר במדינות עשירות: ברגע שמדינה עוברת רף הכנסה מסוים, הצמיחה הכלכלית שלה כבר לא מתורגמת לעלייה ברורה באושר הלאומי, בעוד שבמדינות בהכנסה נמוכה-בינונית עוד כן. במילים אחרות – התבנית של "כסף עוזר עד נקודה מסוימת" הופיעה במחקרים על מדינות שלמות עוד לפני שהיא הופיעה במחקר על יחידים.
אבל אז, בשנת 2021, הגיע חוקר צעיר ונמרץ מאוניברסיטת פנסילבניה בשם ד"ר מתיו קילינגסוורת', והחליט לבחון את הנושא מחדש עם טכנולוגיה מודרנית.
קילינגסוורת' טען שהשיטה של כהנמן ודיטון הייתה מוגבלת, כי היא התבססה על זיכרון של אנשים ("איך הרגשתם אתמול?"). המוח שלנו גרוע בלזכור רגשות בצורה אובייקטיבית. אז הוא פיתח אפליקציה בשם Track Your Happiness. הוא גייס 33,391 אמריקאים עובדים (גיל חציוני 33, הכנסת משק בית חציונית של 85,000$ בשנה), והאפליקציה שלחה להם פולסים אקראיים לטלפון הנייד בזמן אמת, כמה פעמים ביום למשך כמה שבועות, ושאלה אותם: "איך אתם מרגישים ברגע זה ממש?" (בסקלה רציפה שבין "רע מאוד" ל"טוב מאוד") ו-"עד כמה אתם מרוצים מחייכם באופן כללי?".
עם 1,725,994 דיווחים בזמן אמת – יותר מ-1.7 מיליון נקודות מידע – קילינגסוורת' פרסם את התוצאות שלו, והן סתרו לחלוטין את המחקר המקורי. הוא מצא שאין שום פלאטו. אין שום תקרת זכוכית. הרווחה הרגשית היומיומית המשיכה לעלות בקו ישר ורציף (ביחס ללוגריתם של ההכנסה) ככל שההכנסה עלתה, גם הרבה מעבר ל-75,000$, מעבר ל-100,000$ ואפילו מעבר ל-500,000$ בשנה, אם כי שווה לציין שמעל 500,000$ בשנה היו לו מעט מאוד משתתפים, כך שהנתונים שם פחות חזקים. אנשים שמרוויחים יותר פשוט חוו יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים במהלך שעות היום שלהם.
במקום לנהל קרבות אגו מלוכלכים בכתבי עת כמקובל באקדמיה, כהנמן וקילינגסוורת' עשו מעשה מדהים, מעורר השראה ואצילי ביותר בשנת 2023. הם החליטו לשתף פעולה במה שמכונה בעולם המדע "שיתוף פעולה יריב" (Adversarial Collaboration) – מונח שכהנמן עצמו טבע במקור. הם איחדו כוחות, פתחו יחד את כל מאגרי המידע שלהם, ומינו בוררת ניטרלית – פרופ' ברברה מלרס מאוניברסיטת פנסילבניה.
המטרה שלהם הייתה אחת: להבין למה המחקרים שלהם הראו תוצאות שונות, ומהי האמת המדעית האמיתית. המאמר המשותף שלהם התפרסם במרץ 2023 בכתב העת היוקרתי PNAS.
וכשהם פיצחו את זה, הם גילו תגלית מדהימה שמשנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו צריכים להסתכל על כסף.
הם הבינו שהטעות של המחקר המקורי מ-2010 הייתה שהם מדדו את האוכלוסייה כמקשה אחת, בלי להפריד בין אנשים שמחים לאנשים אומללים.
כשהם פיצלו את הנתונים של קילינגסוורת' לפי רמות האושר הבסיסיות של האנשים (הם בדקו את זה בחמישה אחוזונים שונים – ה-15, ה-30, ה-50, ה-70 וה-85), התמונה הפכה לבהירה כשמש:
כשקילינגסוורת' סיכם את זה בקצרה בתקשורת, הוא אמר שבמונחים הפשוטים ביותר, זה מרמז שאצל רוב האנשים הכנסות גבוהות יותר קשורות לאושר גדול יותר – חוץ מקבוצה אחת ספציפית:
אנשים שהם מבוססים כלכלית אבל אומללים.
כסף הוא לא קסם שיכול לרפא אומללות נפשית עמוקה. אם אתם ריקים מבפנים, חשבון הבנק שלכם לא ימלא אתכם. אבל עבור הרוב המוחלט של האנשים, כסף בהחלט קונה אושר יומיומי – ולא בגלל האפסים שנוספים לחשבון, אלא בגלל מה שהכסף הזה מייצג: הוא מעניק לכם שליטה על החיים שלכם. הוא מאפשר לכם להגיד "לא" לדברים שאתם שונאים לעשות, ו"כן" לדברים שאתם אוהבים. הוא נותן לכם את היכולת לטפל בהורים שלכם, להעניק ביטחון לילדים שלכם, ולפנות את הראש שלכם מדאגות הישרדותיות כדי לעסוק במה שבאמת חשוב לכם.
יש עוד ממצא אחד שממש שווה להתייחס אליו, כי הוא עונה על השאלה הבאה שכל מאזין ישאל את עצמו: "טוב, אז אם יש לי כסף, מה כדאי לעשות איתו כדי לקבל הכי הרבה אושר?"
חוקרת בשם אליזבת דאן מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, יחד עם עמיתיה לארה אקנין ומייקל נורטון, ערכה ניסוי פשוט ומבריק ב-2008: הם חילקו לאנשים סכום קטן של כסף – 5 או 20 דולר – ואמרו לחלקם להוציא אותו על עצמם, ולחלקם להוציא אותו על מישהו אחר (מתנה, תרומה, וכדומה). בסוף היום, מי שהוציא את הכסף על מישהו אחר דיווח על רמת אושר גבוהה יותר ממי שהוציא אותו על עצמו – וזה למרות שרוב האנשים, כשניחשו מראש, היו בטוחים שההפך הוא הנכון.
הממצא הזה שוכפל מאז במחקרים נוספים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, כולל אצל עובדים שקיבלו בונוס מהמעסיק שלהם.
המסקנה המעשית: לא רק כמה כסף יש לכם קובע כמה מאושרים אתם, אלא גם איך אתם בוחרים להוציא אותו.
הוצאה שמחזקת קשרים חברתיים – בין אם על אנשים אחרים, על חוויות משותפות, או על קניית חופש, למשל על ידי "קניית זמן" (למשל תשלום למישהו שינקה את הבית כדי שיישאר לכם יותר זמן פנוי) ועל ידי קניית חופש בחירה – נוטה להניב יותר אושר לדולר מאשר קנייה רגילה של עוד חפץ שגם ככה אתם מסתגלים אליו מאוד מהר.
בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם "כסף לא קונה אושר", אתם עכשיו יודעים להשיב לו: זה תלוי מי אתם, וזה תלוי איך אתם מוציאים אותו.
ראיתי אנשים שבוכים על כך שאין להם מספיק כסף, עוד לא ראיתי אנשים שבוכים שיש להם יותר מדי כסף.
אז נהלו נכון את הפיננסים שלכם בחכמה, השקיעו במה שנכון עבורכם באמת, בדקו מה אתם יכולים לעשות כדי להגדיל את ההכנסה שלכם – אבל הכי חשוב – תבינו על מה באמת חשוב לכם להוציא את הכסף. מה יעשה אתכם מאושרים.
חברו תמיד את הניהול הפיננסי שלכם למטרות. איך אתם רוצים לראות את החיים שלכם. בהווה, בעתיד הקרוב, בעתיד הרחוק. ככה אנחנו עושים תכנון כלכלי. כי בלי מטרות, אין משמעות למה תעשו עם הכסף..
אם אתם רוצים חיים שמאפשרים לכם יותר חופש בחירה – זה הזמן שלכם לעשות תכנון כלכלי – תאמו לנו בלחיצה כאן זמן לשיחת התאמה לתהליך התכנון הכלכלי שלנו.
מאחלים לכם דרך נפלאה לסלילת נתיב העושר והאושר האישי שלכם.
חושבים שהתוכן הזה יכול לעזור לאחרים?
מוזמנים לשתף:
אנו מכבדים את פרטיותכם, לידיעתכם, אתר זה עושה שימוש בקובצי Cookie
ובטכנולוגיות דומות לצורך שיפור חוויית המשתמש, התאמת תוכן אישי,
ולביצוע ניתוחים סטטיסטיים.