ההצעה של הממשלה אכן מעלה בעיה אמיתית: לזוגות צעירים בישראל קשה להתמודד עם הוצאות המחייה הגבוהות, במיוחד לבעלי ההכנסה הנמוכה. אבל הפתרון שהיא מציעה – ביטול גורף לפי גיל, ולא לפי הכנסה – עלול לפגוע הכי הרבה דווקא באלה שלא יכולים להרשות לעצמם את הפגיעה: מי שממילא מתקשה לחסוך יפסיק לגמרי; מי שיכול – ימשיך. וכפי שהראיתי במספרים, המחיר של ההחלטה הזו לא נמדד רק ב-6% מהשכר שלא הופקדו – הוא נמדד בעשרות שנים אבודות של ריבית דריבית, שאי אפשר לקנות בחזרה, ויכול לנוע בין מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים.

ודווקא בעלי השכר הנמוך-בינוני, שאין להם חסכונות נוספים להשלים איתם בעתיד, הם אלה שישלמו את המחיר הכבד ביותר – כי יהיה להם קשה להתמודד כלכלית גם עם ההווה, ועוד יותר עם הפרישה.

מה עוד צריך לקרות כדי שההצעה תהפוך למציאות

כדי שהיוזמה הזו תהפוך למציאות, היא צריכה לעבור כמה אבני דרך מרכזיות:

• צוות המעקב של משרד האוצר – משרד האוצר הקים צוות מקצועי לבחינת ההצעה. ההכרעה הראשונית – האם לאמץ את היוזמה או לדחות אותה – תלויה בהמלצות הצוות הזה.
• חוק ההסדרים או תהליך חקיקה רגיל – אם האוצר יחליט לתמוך בהצעה, כולה או בחלקה, היא תצטרך להיכנס להצעת התקציב הבאה או לחוק ההסדרים, או להישקל כהצעת חוק נפרדת בכנסת.
• משא ומתן מול ההסתדרות – מכיוון שמדובר בשינוי דרמטי בצו ההרחבה לפנסיית חובה ובזכויות עובדים, יידרש משא ומתן מורכב מול ארגוני העובדים. ההסתדרות כבר הביעה התנגדות נחרצת, מה שצפוי להאריך מאוד את התהליך – או לטרפד אותו לחלוטין.

ואם בכל זאת ההצעה תעבור, ואתם צעירים שקוראים את זה – המסר המעשי הוא:

גם אם ברירת המחדל תהיה לא להפקיד, שווה לכם מאוד להמשיך להפקיד באופן וולונטרי, בדיוק בגלל המספרים שהראיתי כאן.

והכי חשוב – עשו בדיקה יזומה, אחת לשנה, לתיק הפנסיוני שלכם ובדקו – היכן הכסף שלכם נמצא, כמה צברתם, כמה צפויה להיות הקצבה שלכם בפרישה, מה דמי הניהול שאתם משלמים, באיזה מסלול אתם מושקעים ואיך אתם יכולים למקסם את הכסף הזה כמה שיותר כדי ליצור לעצמכם חיים של רווחה כלכלית בגיל שבו לא תירצו או לא תוכלו עוד לעבוד.

לפרטים על בדיקת התיק הפנסיוני לחצו כאן