מרץ 2023

3 בנקים בארה"ב קרסו תוך שבוע! מה זה אומר והאם יכול לקרות משהו דומה בישראל?

קודם כל – שחררו פייק ניוז! אין לזה שום קשר למה שקורה בארץ, וזה לא כספים של ישראלים שהעבירו את הכסף שלהם לחו"ל. יש כאן 3 בנקים מאוד ייחודיים במאפיינים שלהם – גם מבחינת הגודל וגם מבחינת קהל היעד שלהם.

נתחיל מהבנק הראשון שהיה המדובר ביותר והוא סיליקון ואלי בנק  SVB . 

מדובר בבנק שהוא במקום ה18 מבחינת הגודל שלו, אבל הוא מרכז מעל 200 מיליארד דולר ועד לפני כמה ימים גם היה חלק ממדד ה S&P500 (ברגע שהוא קרס הוא הוחלף מייד בחברה אחרת). כלומר- אמנם בנק קטן ביחס לבנקים אחרים, אבל בהחלט בעל משמעות גדולה. 

זה בנק שאפילו צלח את המשברים הגדולים של שנת 2000 ו2008.  

אז מה קרה??   

הבנק התרכז בנישה מאוד ספציפית של לקוחות והן חברות ההייטק. חברות אלו החזיקו בבנק כספים לצורך תשלומי משכורות לעובדים שלהם והוצאות נוספות. אתם בטח זוכרים שעד לפני העלות הריבית, חברות ההייטק שגשגו ובכל מקום ראינו כתבות על הפזרנות הגדולה שמתרחשת בחברות אלו. הן גם הצליחו לגייס הרבה מאוד כספים ממשיקים ולכן הגיעו למצב בו היו להם הרבה כספים בפיקדונות בבנק שהן לא היו חייבות לעשות בהן שימוש.

ומה עושה בינתיים בנק עם כספים שמופקדים אצלו? (כל בנק) משתמש בכסף הזה למתן הלוואות ולביצוע השקעות. כך בינתיים הבנק מייצר רווחים מהכסף. כך הכלכלה עובדת.

בנק SVB בחר לעשות שימוש בכסף על ידי רכישת אגרות חוב אמריקאיות לטווח בינוני וארוך. זה היה מהלך טוב ויפה כל עוד הריביות היו נמוכות, אבל ברגע שהיו מהלכים דרסטיים של עליות ריבית במשק, זה פגע בתשואה של אגרות החוב הממשלתיות. כך יצא שחלק גדול מהנכסים שהבנק החזיק הם למעשה נכסים בהפסד.

לכאורה – לא נורא, כי לרובנו יש בתקופה הזו (ובכלל) בתיקי ההשקעות שלנו ני"ע בהפסד, אבל כל עוד זה רק על הנייר, זה לא מלחיץ אף אחד. כל עוד לא מממשים – לא קיבענו את ההפסד. ופה בדיוק הייתה הבעיה, כי הבנק היה חייב לממש נכסים, גם אם הם בהפסד, כדי לעמוד בכל בקשות המשיכות שהגיעו בבת אחת מצד חברות ההייטק שנקלעו בעצמן למשבר נזילות חמור (פיטורים, חוסר יכולת לגייס כספים חדשים וכו').

כדי להתמודד עם המהלך של כל המשיכות, הבנק ניסה לגייס כספים על ידי הנפקת מניות, אך המהלך הזה לא צלח ולכן הממשל השתלט על הבנק.

אחרי פניקה של כיממה, הממשל הבטיח לכל בעלי הפיקדונות כי אין סכנה לכסף שלהם ומי שירצה למשוך – יוכל. זו בשורה גדולה ומשמעותית שעזרה מעט להכניס שקט. זה לא תקף כמובן לגבי בעלי מניות.

חשוב להבין שאין כאן הונאה או גניבת כספים של לקוחות, אלא פשוט ניהול סיכונים שגוי מטעם הנהלת הבנק, גם מבחינת גיוון הלקוחות (הרוב סטראטאפים) וגם מבחינת יחס הנזילות. הבנק לא העריך כראוי את רמת הנזילות שהוא נדרש להחזיק וזה יכול לקרות גם בבנקים אחרים.

שימו לב – שאפקט הדומינו הזה קורה גם ובמיוחד בגלל אפקט העדר – כשכולם רצים למשוך כספים בפניקה, בנק קורס.

האם זה יכול לקרות בישראל?

יחס הרזרבה בישראל בין הכסף שצריך להישאר בבנק לבין הכסף שיוצא הוא הרבה יותר מחמיר. גם ב2008 לא קרס בבנק בישראל. לכן, הסבירות היא נמוכה.

מלבד SVB , באותו שבוע קרסו שני בנקים נוספים – בנק סילברגייט קפיטל שהתמקד בעיקר בתעשיית הקריפטו, ובנק סיגניצ'ר, שגם הוא אחד המרכזיים בתעשיית הקריפטו. גם במקרה של בנק סיגניצ'ר הממשל התערב והבטיח לבעלי הפקדונות שהם יקבלו גישה לכסף שלהם.

כלומר שימו לב – יש פה 3 בנקים עם קהל יעד מאוד נישתי ויחס רזרבה בעייתי.

האם אנחנו יכולים לחזות דבר כזה? 

לא ממש. 

האם יש לנו דרך להתמודד עם זה?

אפשר לפזר סיכונים ולשים את הכסף שלנו בסלים שונים. 

כשאנחנו מנהלים את ההון האישי/המשפחתי שלנו, אנחנו מראש לא שמים את כל הביצים בסל אחד ועושים תיק השקעות מגוון ומגודר.

מעניין אתכם ללמוד על כסף ולהבין איך לנהל את הכסף שלכם נכון?

יש לנו מגוון קורסים שיעזרו לכם לצמוח כלכלית וגם – ספר! כנסו לכאן